"לעולם לא תמצא קשת בענן אם תביט למטה."  |   צ'ארלי צ'פלין

התפרניה


מי אני בעצם

את המסע הראשון שלי על מכונת התפירה התחלתי בגיל 9 והתחלתי לשרטט גזרות כבר בגיל 15,

מאוד עניין אותי המספרים וההנדסה שמאחורי מבנה הגוף שלנו והייתי חוקרת ומשחקת עם מבנה הגזרה בניסיון להבין את המבנה המורכב של הצורה, כמו במשחק קיפולי נייר הייתי מחברת ומדביקה וגוזרת את ניירות הפרגמנט בכדי לנסות ליצור קווי חיבור ותפירה חדשים לבגד ובכך להמציא בגד חדש..

הייתי מוקסמת מהחיבור בין הגאומטריה, שרטוט וציור הקווים והפרשנות שלהם בצורת הגוף האנושי.

אחרי השירות הצבאי שלי כמדריכה ומפקדת מצטיינת, התקבלתי למסלול  לתואר ראשון בעיצוב אופנה  בשנקר, ואחרי שנה אחת בלבד של לימודי עיצוב אינטנסיביים, פרשתי והלכתי ללמוד את האהבה הגדולה שלי – מקצוע התדמיתנות במרכז להכשרה מקצועית של משרד התעשייה והמסחר מלט"ב בחולון.

מיד אחרי הלימודים אותם סיימתי בהצטיינות נכנסתי מיד לעבוד בתעשיית הכלות והערב בתור תדמיתנית עם התמחות בלבוש כלות המבוסס על בגדי גוף וציפויי תחרה.

לאחר זמן מה רציתי להתמחות בקולקציות מסחריות יותר והתחלתי לעבוד עם מעצבות צעירות בפיתוח קולקציות קפסולה לייצור וליוויתי אותן בתהליך הייצור הראשוני.

במקביל ייצרתי ועיצבתי שמלות כלה וערב ללקוחות יחד עם מעצבות וגם באופן פרטני.


"אין בי כישרון מיוחד, אבל יש בי הרבה סקרנות." 
אלברט איינשטיין

פעם
כשהייתי קטנה

"אני זוכרת את הפעם הראשונה שאמא שלי לקחה אותי למפעל שבו היא עבדה, אני הייתי בת 9 והיא כאם חד הורית בסוף שנות ה80, היתה לוקחת אותי בחופשת הקיץ להיות איתה בעבודה כדי שתוכל לשמור עלי."

"בכדי שלא אסתובב סתם בין הסיכות והמכונות ועשה בלאגן, החליטו לתת לי לעבוד ולעזור לתופרות לקצוץ את שאריות החוטים תמורת עשרה שקלים לשעה, הייתי מחטטת ומחפשת בכל בגד כל חוט וחוט נחבא וגוזרת אותו בגאווה של ילדה שקיבלה עבודה בפעם הראשונה בחייה, וזאת בזמן שאמא שלי היתה עסוקה בלשרטט את הבגדים.. "

"לא זכור לי זמן בילדותי בבית אימי שלא היה מלווה ברעש תנועת מנוע מכונת התפירה, וכל הסרטים והחוטים מפוזרים בכל מקום, וכמובן גם הסיכות, והכפתורים והבדים. הייתי מחטטת ומחפשת אוצרות ומקשטת את הבובות שלי בכל עיטור מעניין שמצאתי ו"טסה" על כנפי הדמיון לעולמות שרק ילדות קטנות מסוגלות להמציא"

"במשך שעות הייתי יושבת ליד אמי ועוזרת לה לסדר ולגזור את מוצרי התפירה, והייתי מצטרפת אליה לכל "מסע" של קניית בדים וחומרים ברחובות דרום תל אביב של תעשיית האופנה, היא הייתה מחזיקה את ידי הקטנה ומובילה אותי הלוך ושוב על הרחוב המרוצף של מדרחוב נחלת בנימין בחיפוש אחר הבד המושלם"

"והיה לי ברור כשמש בקיץ  מה הולך להיות מסלול חיי…

התפרניה

מה זה
להיות תדמיתנית

אני תדמיתנית מוסמכת, כבר דור שני.

והשם המורחב של המקצוע שלי הוא 'מפתחת תדמיות בגדים' או בקיצור 'שרטטת גזרות בגדים'.

תדמית היא בעצם שבלונה או גזרה של בגד, ותפקידו של 'מפתח התדמיות' / תדמיתן , הוא לשרטט ולהנדס את שבלונות הבגד שהמעצב צייר ועיצב.
התדמיתנית אחראית בעצם על ייצור ה'אב טיפוס' של הבגד, משלב תכנון הגזרה ועד לתכנון שלבי התפירה, והדוגמא של הבגד שנשלחת למתפרה.

כשנכנסתי
בפעם הראשונה לכיתה

"כיום אני מלמדת כמעט 8 שנים… ולהתאהבות הזו לא ציפיתי, אבל אני לא יכולה להגדיר את זה אחרת.

אני אוהבת ללמד את התחום שלי, מהרגע הראשון שנכנסתי לכיתה שכחתי מקיומו של השעון ולא הפסקתי לדבר, ומאז ועד היום הדרכתי מאות של תלמידים, כתבתי עשרות עמודים של תוכן, חקרתי מאות גזרות וטכניקות תפירה ושרטוט שונות, ופיתחתי עם תלמידי יותר מאלף דגמים שונים מכל סוג וצורה…

התחלתי כמורה לתדמיתנות באחת המכללות הגדולות בארץ בתחום העיצוב , והתקדמתי להיות מרצה בכירה וראש המערך הטכני במגמה לעיצוב אופנה." 

"החזון והתשוקה שלי ללמד חייבו אותי בשלב מסוים לפתוח סטודיו משלי, וכך קרה שמתוך למידת צרכי התלמידים שלי והבנת המצוקות שלהם, במיוחד בהתמקצעות בתחום הטכני, והבנה מתוך ניסיון רב שנים של מחקר ופיתוח מקצועי והבנה של תהליכי למידה קריטיים בתחום שלי , הקמתי את סטודיו "התפרניה" המעניק למשתתף בו חווית למידה והכשרה מעשית אחרת של תחום התדמיתנות והתפירה."

נגישות
error: Content is protected !!
×